#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תקנו לברך הטוב והמטיב?	"1) הודאה על ריבוי יין<br>2) מפני שהוא מקום של ריבוי שמחה, תקנו לברך הטוב והמטיב למעט השמחה שהיא ברכת האבל, וגם תקנוה ביבנה על הרוגי ביתר (רבינו בחיי בכד הקמח, רע""א, מ""ב ס""ק ב'), וביאר הערוה""ש (סעי' א') דמברכים שהקב""ה טוב ומטיב לברואיו, ובבהמ""ז תקנו כזה על הרוגי ביתר כלומר אפי' בשעת דין החזק מ""מ הוא יתברך טוב ומטיב שלא הסריחו וניתנו לקבורה."	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם היין השני צריך להיות משובח מיין הראשון?	"לפי הרשב""ם מברכים על השמחה שהוא משובח יותר וממילא צריך להיות משובח, או על כל פנים ספק משובח וכדמבואר דרבי בירך על כל חבית וחבית [וצ""ע מה שייך ספק בדבר שאפשר לברר (ערוה""ש סעי' ב')], אבל לפי ר""ת מברכים על השמחה של ריבוי יין, ולפי""ז אפי' אם השני גרוע מן הראשון מברכים חוץ מיין שגרוע יותר מדאי שאין יכולים לשתותו אלא ע""י הדחק (ב""י), ופסק המחבר כהרשב""ם (גר""א ס""ק ד'), ועל דרך התרוה""ד (ב""י עמ' קצ""ו) {ולפיכך לעולם צריך להיות ספק שמא השני משובח יותר מן הראשון, והא דמשמע מכמה מקומות דסגי להיות שוין, נראה דהיינו מפני שיש צד דהוא משובח יותר, כנלענ""ד, וכן מבואר בפמ""ג (מש""ז סס""ק ד')}"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כלה יין הראשון?	"הרבינו ירוחם ס""ל דאין מברכין הטוב והמטיב דאין כאן ריבוי, והב""י והרמ""א חולקים עליו וס""ל דמ""מ יש כאן ריבוי שמחה, אכן המג""א (ס""ק א') הביא הכרעת הרדב""ז דאם כלה לגמרי הראשון אין מברכין הטוה""מ אבל אם נשארו מן הראשון אלא שלא רצו בו צריך לברך (מ""ב ס""ק ג') {וצ""ב למה זה מקרי הכרעה, הרי הוא פסק לגמרי כרבינו ירוחם, ותי' הר""י באק דאם לא רצו לשתות הראשון הוי כאילו כלה, וזהו ההכרעה דכשלא רצו צריך לברך הטוה""מ}, [וע""ע בערוה""ש (סעי' ז') דרוצה לחלק בין אם דעתו היתה על היין השני להיכא דלא היתה דעתו עליו וממילא צריך לברך בפה""ג ולא הטוה""מ, אבל אינו משמע כן מהפוסקים]"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך בורא פרי הגפן על המשובח תחילה?	"כן כדמבואר במרדכי, והובא בהמחבר בסעי' ג', אמנם יש אופנים שנוגע לברך הטוה""מ (באה""ט ס""ק ג'):<br>1) כגון שהמשובח לא היה לפניו (דרכ""מ ס""ק א', רמ""א)<br>2) עבר ובירך על הגרוע (ב""ח, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה')<br>3) מסופק איזהו משובח (ט""ז ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ד) [אלא שעדיף לסלקו מהשולחן]"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בכוס של בהמ""ז?"	"אין מברכין הטוה""מ, לפי המג""א (ריש סימן) מפני שכבר יצא בבהמ""ז, ולפי רע""א לפי תשובת בית יהודא (או""ח סי' מ""ט) מפני שמברך בורא פרי הגפן והוא ענין חדש ואין שייך ליין ששתו מקודם (מ""ב ס""ק ב', שעה""צ ס""ק ב')"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בליל פסח?	"אין לשתות יין משובח באמצע הסעודה דכי היכי דאין מברכין בורא פרי הגפן עוד פעם כדי שלא יהא נראה כמוסיף על הכוסות ה""ה שאין מברכין הטוה""מ, אבל בדיעבד שכבר הביאו לו צריך לברך הטוה""מ (מג""א בשם מהרי""ל), אבל אם רוצה לשתות יין משובח לד' כוסות כיון שמברך בורא פרי הגפן ממילא מותר לברך הטוה""מ דאין כאן חשש דמוסיף על הכוסות (פמ""ג א""א ריש סימן, מ""ב ס""ק ב', שעה""צ ס""ק ג') [ולענין סדר הברכות, עי' במאיר עוז (עמ' 906) דהביא בזה מח' הפוסקים, ולמעשה נראה דדומה לברכת שהחיינו על הפרי, ועי' במ""ב לקמן סי' רכ""ה ס""ק י""א] [ומ""מ משמע דדוקא אם היין הראשון אינו ערב לו, וביאר השע""ת (ס""ק א') דמשום חביבה מצוה בשעתה ראוי לשתות היין משובח ביותר, והוסיף השע""ת דאפי' אם כלה הראשון וא""כ הוא ספק אם יברך הטוה""מ אפ""ה ראוי לשנות ליין טוב משום חביבה מצוה בשעתה אפי' אם לא יברך הטוה""מ] {וכ""ת למה לא השיג רע""א כאן דלפי תשובת בית יהודא אין מברכין הטוה""מ במקום שמברכין בורא פרי הגפן, תי' ר""י באק דאפשר כאן מודה הבית יהודה דיכול לברך שניהם, דכל סברתו הוא דכיון דהוא ענין חדש אינו שייך להיין ששתו אבל בליל הסדר כך תקנו לברך על ד' כוסות אע""פ שאינו הפסק בהלכות ברכות, וכן תירץ הגרח""ק, אכן, למעשה הבית יהודה עצמו (בסי' נ""ג) כתב דאפי' בליל פסח אין לברך הטוה""מ על הכוסות (מ""ב דרשו)}"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שתה ממנו בתוך ל' יום?	"הר""ח סבר דאין מברכין עליו הטוה""מ, אבל התרוה""ד הביא ממהר""ח או""ז דאינו כן, וכן פסק הרמ""א (מ""ב ס""ק י""א)"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כששותה 1) יין אדום ואח""כ יין לבן 2) יין לבן ואח""כ יין אדום?"	"1) כתב המרדכי דאפי' אם הוא גרוע הרבה [דאפי' לר""ת אין ראוי לברך] אפ""ה מברכין הטוה""מ לפי שהוא בריא לגוף יותר מן האדום (רמ""א), ומ""מ אם הוא גרוע הרבה יותר מן האדום אין מברכין (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""ב) {ונראה לפרש דהמרדכי גופה כתב דאפי' אם הוא גרוע הרבה מברכין, אלא דכתב הכי לפי ר""ת אבל אנן קיי""ל כהרשב""ם וממילא אם הוא גרוע מעט עדיין יש ספק שהוא עדיף כיון שהוא בריא לגוף (וכ""כ הב""ח)} 2) אם ידוע שהאדום משובח יותר מברכין, אבל מסתמא אין מברכין דהכא מסתמא הלבן עדיף כיון שהוא בריא לגוף (מג""א ס""ק ג', לבושי שרד ס""ק י', מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסתפק אם השני גרוע מן הראשון?	"בספק אמרינן לברך, אבל חידש הט""ז (ס""ק ב') דאם מסתפק אם הוא גרוע הרבה עד שאינו ראוי אלא ע""י הדחק אין מברכין (מ""ב ס""ק ח') {ויש לפרש דאם יש צד דהוא גרוע כ""כ א""כ מסתמא אינו עדיף מהראשון, וכדאשכחן בישן ואח""כ חדש או בלבן ואח""כ אדום דאמרינן מסתמא הראשון עדיף מהשני}"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד חדש ואחד ישן?	"מסתמא מחדש לישן מברכין, אבל מישן לחדש אין מברכין אלא אם ידוע שהחדש משובח כמו הישן (עטרת זקנים, מ""ב ס""ק י') {ונראה לפרש דאם הוא ידוע דהוא משובח כמו הישן יש צד דהוא עדיף}"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם הוא מסופק איזהו משובח?	"מדינא יכול לברך על אחד בפה""ג ועל השני הטוה""מ, אבל עדיף להסיר השני מעל השולחן להוציא עצמו מכל חששות, וה""ה אם רוצה לשתות הרבה יינות לכתחילה יסיר כל היינות חוץ מאחד ואח""כ יברך הטהו""מ על כל יין ויין (מ""ב ס""ק י""ד) {ונראה לפרש דמצד הטוה""מ ליכא חשש כלל, אלא מצד ברכת בפה""ג דצריך לברך על המשובח ביותר מש""ה עדיף להסירו מהשולחן. אמנם, מבואר מהא""ר דכשמברך הטוה""מ על הרבה יינות יש לסלקם נמי בשעת הטוה""מ, ומבואר בפמ""ג (מש""ז ס""ק ג') דיש צד דאם כולם ע""ג השולחן הוי כריבוי אחת ונפטרים בברכה אחת, ולפיכך כתב המ""ב דיש להסיר כל היינות גם לברכת הטוה""מ (מ""ב עו""ה, ר""י באק)}"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עירב יין משובח עם יין שאינו משובח?	"הברכ""י כתב דתלוי אם יש לו רוב יין משובח, אבל השיג עליו השע""ת (ס""ק ב') דהכל תלוי במציאות אם יש בו טעם משובח או לא"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בהלחם חמודות (ברכות פ""ט אות מ""ז)?"	"כתב הלבוש דדוקא אם השתי יינות היו על השולחן צריך לברך בפה""ג על המשובח תחילה משא""כ אם המשובח אינו על השולחן יכול לברך בפה""ג על הגרוע ואח""כ יברך הטוה""מ על המשובח, ועל זה חולק הלחם חמודות דאפי' אם המשובח בבית שלא על השולחן הוי כאילו על השולחן וצריך לברך לכתחילה בפה""ג עליו ותו לא יברך הטוה""מ, וזה עדיף שלא לאפושי בברכות, וכן מדויק לשון המ""ב (ס""ק ד') כשמביא הל""ח וכתב ""וא""צ לברך ברכת הטוב"" ולא כתב דאינו יכול לברך הטוב, ומשמע דס""ל דצריך לברך על המשובח בבית כדי שלא יהא צריך לברך הטוה""מ, ועל זה מסיים המ""ב ספק ברכות להקל, ור""ל דטוב להדר למעט ברכות. אבל פשוט לכו""ע בדיעבד אם בירך על הגרוע בודאי צריך לברך הטוה""מ על המשובח. {ולפי""ז נמצא חידוש דטוב למעט ברכת הטוה""מ אם אפשר, וצ""ע דהמ""ב (ס""ק י""ד) משמע דיכול לברך הטוה""מ הרבה פעמים} [וע""ע בוזאת והברכה (בירור הלכה סי' ל""ח) דהביא מהלך מהגרי""מ רובין דהלחם חמודות מיירי בשני מיני יין מאותו סוג, והמ""ב לקמן מיירי בשני סוגים, ודוחק, וע""ע בשערי הברכה (פי""ח סעי' ל""ג) דס""ל דאין מברכין הטוה""מ אפי' אם בירך על הגרוע תחילה כיון שהמשובח היה בפניו, וצ""ע]"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לברך הטוה""מ אחר ששתה היין?"	"רבינו קלונימוס ס""ל דהוא ברכת השבח וא""צ לברכו עובר לעשייתן, אבל הב""י ס""ל דהוא ברכת הנהנין, והדרכ""מ הוסיף עוד טעם להקל כיון דתקנו הברכה לזכר להרוגי ביתר אין חילוק בין קודם לעשייה או לאחריה (ועי' מש""כ להלן בסעי' ה') {ולפי""ז מי שמסתפק בברכת הטוה""מ יש לכוין לצאת בבהמ""ז אע""פ שהוא אחר שכבר שתה (מנח""י ח""ט סי' י""ד, ר""י באק)}"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא תקנו הטוה""מ על שינוי פת?"	"כתב הב""י דהר""ן הביא שיטת הראב""ד דכן תקנו הטוה""מ על שינוי פת, והב""י הביא הרבה טעמים דאין מברכין:<br>1) תוס' (ברכות מ""ג ע""א) תרצו דאורחייהו דאינשי לאכול ב' מיני לחם ואעדתא דהכי ברכו המוציא<br>2) הרא""ש תי' דיין משמח ולא פת<br>3) ועוד תי' הרא""ש מפני שאין שירה אלא על היין<br>4) יין חשוב שקובע ברכה לעצמו {וצ""ל דס""ל כביאורו של רש""י דמקדש ומבדיל עליו (ר""י באק)}<br>5) תקנו על יין שהוא דומה לדם כנגד ההרוגי ביתר"	סימן קעה סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לברך הטוה""מ כששותה לבדו?"	"מהאבודרהם משמע דאפי' יחיד יכול לברך הואיל ואחרים נהנים מיין זה אע""פ שאינם עמו, אבל דחה הב""י דכוונתו למימר דכל אחד יברך מעצמו ולא יברך להוציא את חבירו באמצע הסעודה, וכן כתבו כל הפוסקים דאין מברכין הטוה""מ לבדו [והר""ן ס""ל דיברך שהחיינו, אבל קיי""ל כתוס' דאין מברכים כלל]"	סימן קעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל שותפות ביין?	"כתב המג""א (ס""ק ד') דצריך הבעה""ב להניח הקנקן על השולחן שכולם יכולים ליטול ממנה, ואם נותן לו כוס אחד במתנה יתן לו רק מחציתו ועי""ז נעשו שותפים גמורים (מ""ב ס""ק ט""ו, שעה""צ ס""ק ט""ו) [ואע""פ שיש סוברים שהבעה""ב או האורח יכולים לברך, מ""מ ספק ברכות להקל ואין לברך הטוה""מ אלא בשותפות ממש שמחצית הכוס יהיה שלו (באה""ט ס""ק ו')]"	סימן קעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שניהם צריכים לשתות מהשתי יינות?	"המג""א (ס""ק ה') הביא התשב""ץ דהביא שתי דעות בזה, ולמעשה הסכימו האחרונים דשניהם צריכים לשתות השתי יינות (מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן קעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשתו ובניו?	"כיון שהוא מחויב לפרנסן כולם נחשבים כשותפים בהיין (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן קעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שניהם צריכים להיות שותים ביחד?	"צריכים לשתות בחדר אחד (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן קעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שכח לברך הטוה""מ?"	"אם יש עוד יין לשתות בודאי יכול לברך הטוה""מ. ואם לאו, אם נזכר לאחר שגמר שתייתו שוב אינו יכול לברך אבל אם נזכר כשהיין בפיו יכול לברך לאחר שבלעו (מ""ב ס""ק ט""ו) [ויש לפרש דכבר כתבנו לעיל (סי' קע""ב סעי' א') דיש ראשונים שסוברים דאם נזכר כשהמשקין בתוך פיו ששכח לברך שמותר לברך לאחר שבלעו, ונהי דלא קיי""ל כוותייהו, מ""מ יש לצרף רבינו קלונימוס דס""ל דהטוה""מ הוי ברכת השבח ויכול לברכו אח""כ (ר""י באק)] "	סימן קעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור לשתיית היין?	"הכה""ח (ס""ק י') והדעת תורה למהרש""ם ס""ל דכל אחד צריך לשתות רביעית מכל יין הראשון וגם רביעית מיין השני, והא""א מבוטשאטש מצדד להקל בכמלא לוגמיו רק בכוס של ברכה, והקצות השולחן כתב דמסתימת הפוסקים משמע דליכא שיעור כלל (מ""ב דרשו), והוזאת הברכה (פי""ח) מקיל למעשה בשיעור כל שהוא מאחר דלא הוזכר שום שיעור במ""ב {אבל מסתבר דאם רק טועם כלשהו מיין זה וכלשהו מיין אחר דא""צ לברך הטוה""מ, וא""כ מסתבר דהשיעור הוא רביעית או לכל הפחות כמלא לגוגמיו}"	סימן קעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם רבים מסובים 1) ואוכלים ושותים 2) ורק שותים, האם אחד יברך לכולם הטוב והמטיב?	"1) הטור הביא שיטה דס""ל דאחד יברך לכולם כדי שלא יהיה ברכת הטוה""מ ביחידות, אבל הטור ושאר ראשונים דוחים שיטה זו דאין זה נחשב כאילו ברכו הטוה""מ ביחידות אלא כל אחד ואחד יברך בפנ""ע משום חשש סכנה שמא יקדים קנה לושט 2) כיון שאין אוכלים עדיף שאחד יברך לכולם"	סימן קעה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם חילק היין לשתי חביות, האם זה נחשב כב' מינים?	"אם חילקוהו בתוך מ' יום הוי ב' מינים, ואם חילקוהו לאחר מ' יום הוי מין אחד [ואין אנו בקיאים בזה (ערוה""ש סעי' י""א)]"	סימן קעה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שותה יין אחר מיץ ענבים?	"ריש""א ס""ל דאין מברכין, והרבה פוסקים סוברים דמברכים (מ""ב דרשו), ומי שרוצה לקדש על מיץ ענבים מפני שקשה לו לשתות הרבה יין, ואח""כ רוצה לשתות יין, כתב הוזאת הברכה (סוף פרק י""ח) עצה להוציא עצמו מספק לערבב מעט יין לתוך המיץ ענבים, ומאחר שנהנה קצת מהיין שוב לא יברך הטוה""מ ע""פ הא""א מבוטשאטש דמצדד אם המשובח הוא מיעוטא דמיעוטא ביין הראשון אפ""ה אינו מברך הטוה""מ כיון שכבר נהנה מעט מהמשובח."	סימן קעה סעיף ו		
